כל המאמרים

"אמא, יש לי אוזניים קטנים?" עדן בת השנתיים אמרה. זה היה אמצע הלילה. ישבנו על המיטה שלה בעודי מניקה את דניאל, אחיה הטרי. עניתי איזו תשובה על יחסיות ושאלתי "למה?" "אני רוצה אוזניים קטנים .  כשיהיו לי אוזניים קטנים כמו לדניאל את גם תיקחי אותי על הידיים?" זה הכאיב לי מאוד, להבין שככה היא מרגישה. עניתי לה שאני אשמח לקחת אותה על הידיים גם עם אוזניים ענקיות ובכל צורה. ובתוכי הבנתי שזו אחת הסיבות לעצב שראיתי אצלה. כמובן שרק לשאת אותה על זרועותיי יותר לא הספיק כדי לשנות את התחושות שלה

בשבוע שעבר דניאל, בן חמש, איים שילשין עלי.  "אז בשבת אני אגיד אתכם לסבא וסבתא!" דניאל ישב נסער, דומע ויחף על מושב הנוסע באוטו המונע, בזמן שהוא כבר היה אמור להיות במיטה. רגע לפני כן, במיטתו, בדיוק נפרדתי ממנו. "לאן את הולכת?" הוא שאל. "לחדר בריחה עם האחים שלי." "גם אני רוצה לבוא!" חיבקתי אותו. "גם אני אוהבת להיות איתך, אבל היום זה לא מתאים." הזכרתי לו שבשבת הוא יראה את כולם אצל סבא וסבתא. סיפרתי לו שבמשפחה נפגשים בכל מיני הרכבים וזה חלק מהכיף, ושכשיגדל אני ממש אשמח שהוא ושני א

אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי. שיתוף שקצת מביך אותי, אבל הוא יכול לעזור גם לכם כהורים, בדיוק כמו שהוא היה משמעותי לי ולעדן. "אני לא רוצה ללכת לגן" עדן אמרה. "ים (שם בדוי) הבטיחה לי אתמול שנשחק ובסוף הלכה עם ילדה אחרת." אנחנו בשביל הכניסה לגן והיא מסרבת להיכנס, מבטה יציב, עצוב ונחוש. אני ממהרת ללימודים שלי, מקום שעד לא מזמן רק חיכיתי לחזור אליו. אבל היום, ממש כמו עדן, גם לי לא התחשק ללכת ל"גן" שלי. שיתוף גדול מתורגם לקטן באותו רגע עלתה בי התלבטות. אם לשתף אותה במשהו שקרה לי ב

אולי אצלך האשמה ההורית התחילה עוד לפני שהתינוק נולד. הריון מסובך, או לידה שהתנהלה אחרת ממה שדמיינת ומעוררת בך תהיה: "אולי עשיתי משהו לא נכון?" או שאולי זה התחיל אצלך כשהיא היתה תינוקת ובכתה בהיסטריה בשעות הערב וניסית באמת הכל. הנקה, נדנוד... אבל היא לא נרגעה, וחששת: "אולי אני לא אמא מספיק טובה. אני לא יודעת איך לעזור לה." או שמא דווקא כשנולדה הילדה השניה, והבכור חיכה שתקראו לו סיפור, אבל אתם הייתם תקועים עם התינוקת. "הזנחנו אותו," אתם חושבים. "הוא מרגיש לבד." אולי אצלך זה הור

ואצלי באמת,  הילדה שחוויתי איתה את מרבית האתגרים, הביאה איתה ברכה של צמיחה. ההתנסות האישית הזו, עליה אספר לכם כאן, הובילה אותי להבין משהו...

אתם יודעים מה הילדים שלכם אמורים לעשות, אבל הם פשוט לא  מקשיבים. לא מפסיקים להשתולל, להתחצף. לא משתפים פעולה. אתם מנסים שוב ושוב לאיים...

במהלך השנה השגרה נשברת לנו שוב ושוב. חגים, חופשות, מחלות, סגרים, או תקופות חירום כמו מלחמה – כל אחת מהן שוברת את הסדר שהתרגלתם אליו. בית...

"ומה אם הטיל יפגע בבית שלנו?"  "אמא, את תמותי מתישהו?"  "אני לא רוצה ללכת לגן. בבקשה אל תלך."  "אני לא רוצה לישון לבד. יש מפלצת."  "אני...

אתם קוראים לו כבר חמש פעמים – והוא לא עונה. אתם אומרים "מספיק מסך להיום", והוא צורח. ואז מגיע הרגע שבו אתם תוהים: אולי זה מוגזם, אבל אולי...

את מבקשת שיכין את התיק – והוא עונה: "אל תדברי איתי בכלל." אתה מזכיר לו ששכח משהו – והוא מגלגל עיניים, ממלמל "איזה חופר", או פשוט מתעלם...

בוקר רגיל. רק שהיום – הוא מסרב לקום. "אני לא הולך לבית הספר. נמאס לי." הוא לא משתף פעולה – לא מתארגן, לא מקשיב, לא מגיב. ואתם עומדים שם,...

שוב הם רבים – ואתם לא בטוחים מה לעשות. להתעלם? להתערב? אולי פשוט לצעוק בעצמכם... חשוב לדעת – זה קורה בכל בית. ילדים רבים גם כל 10 דקות –...

בשנים האחרונות שומעים יותר ויותר הורים שאומרים: "אני מעדיף לא להגביל בכלל – ברגע שמגבילים, הילדים מתפרעים אחרי זה אצל אחרים". נדמה שיש...

כולנו רוצים לגדל ילדים בטוחים בעצמם. שנראה אותם משתלבים, מצליחים, מתבלטים. ולפעמים, דווקא כשאנחנו דוחפים אותם להשתתף, להשתנות, להיות...

ילדים רבים נוטים להתלונן או להתמקד בשלילי במצבים שונים. כהורים, אנו מבקשים לחזק את יכולת ההתמודדות והחוסן הנפשי שלהם על ידי עידוד גישה...

התכל'ס, בקצרה המשחק מקרב בין הורים לילדיהם, ומעודד את כל המשתתפים לאמץ פרשנות חיובית יותר לאתגרים. במשחק, ההורה מציע לילד לחפש יחד את...

אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו מאושרים, אבל מה זה בעצם אומר? האמת היא שאושר מגיע ברגעים מסויימים, הוא לעולם לא מצב קבוע. לכן במקום לאחל...

"די כבר!", "כמה פעמים אמרתי לך!", "למה אתה לא מקשיב?!" - נשמע מוכר? כהורים בעידן המודרני, אנחנו מנסים לגדל את ילדינו מתוך הקשבה והתחשבות....

אתה רוצה שהם יאכלו בריא, ואת רוצה לתת להם לחגוג? את רוצה שהם ילכו לישון בזמן, ואתה מעדיף לשחק איתם? כל הזוגות נתקלים בחוסר הסכמות בגידול...