איך תעזרו לילדכם לצאת משגרה ולחזור אליה?

במהלך השנה השגרה נשברת לנו שוב ושוב. חגים, חופשות, מחלות, סגרים, או תקופות חירום כמו מלחמה – כל אחת מהן שוברת את הסדר שהתרגלתם אליו.

בית שהיה מתפקד – עם חוקים שזרמו ושגרה שעבדה – מתבלגן בתקופות האלה בכל פעם מחדש.

הילדים כבר לא בטוחים מה מותר, מה אסור, ואתם מתלבטים: האם לשמור על הכללים בדיוק כפי שהיו? איפה להרפות, ואיפה להתעקש?

הכתבה הזו תעזור לכם ללוות את הילדים בצורה חכמה בכל תקופה כזו – לפני, תוך כדי ואחרי.

כך תוכלו לעבור גם את הימים הלא שגרתיים מתוך הובלה, חיבור, ויכולת אמיתית לחזור אחריהם לשגרה – בלי מלחמות, ועם תחושת הצלחה.

לפני: רגע לפני כניסה לאי שגרה

לפני שנכנסים לאי-שגרה (או בתחילתה של התקופה), חשוב לעצור ולחשוב. אם תיכנסו עם הציפייה "להמשיך כרגיל" – תמצאו את עצמכם מותשים, מתוסכלים, וכועסים, עוד לפני שמשהו קרה. כדאי להכין את עצמכם מראש לכך שתקופות של חופש או שיבוש לא מתנהלות לפי הכללים הרגילים, ונדרשת גמישות והתאמה. ניסיון לכפות את אותם הכללים כאילו דבר לא השתנה עלול לפגוע בחוויה, במערכת היחסים ובשיתוף הפעולה עם הכללים.

מה כן לעשות? לבחור מראש מה שומרים, וממה מרפים באופן זמני. למשל: לשמר חלקים מהשגרה שחשובים לכם – כמו ארוחת ערב משותפת, מקלחות בזמן סביר, סדר יום כללי. אבל לאפשר במקביל, למשל, יותר שעות מסך, יותר גמישות בצריכת מתוקים, או שעת שינה נינוחה יותר.

אחרי שגיבשנו בינינו, ההורים, מה חשוב לנו לשמור בתקופה הזו ומה אנחנו מוכנים לשחרר – חשוב לשתף גם את הילדים.

אפשר לומר למשל:

> "בחופש הזה נאפשר יותר חופש בכמה דברים, ויש כללים שישארו כפי שהם. אחרי החופש נחזור לכללי הבית הרגילים."

נהיה ברורים, נסביר מה נשאר ולמה, ומה מתגמש ולמה, ונזמין את הילדים לשיחה אמיתית:

> "יש משהו שאתם חושבים שכדאי לשנות או להתאים לתקופה הזו? משהו שיהיה לכם נחמד יותר או מתאים יותר לתקופה הזו?"

כמובן, לא כל רעיון חייב להתקבל – אבל כשאנחנו באמת מקשיבים, שוקלים יחד, וגם מוכנים ללכת לקראתם לפעמים – הילדים מרגישים חלק. והם הרבה יותר משתפים פעולה כשיש להם מקום אמיתי בהחלטות המשפחה.

תוך כדי: בתוך אי-השגרה

החופש התחיל, והיום מרגיש חסר מסגרת, ארוך, ולעיתים גם כאוטי. כדי לשמור על איזון התנהגותי, רגשי וקוגניטיבי – כדאי לבנות סדר יום חדש, זמני לתקופה הזו. לא סדר נוקשה, לא מדויק לשעה, וגם לא בהכרח בכל יום – אלא עוגנים קבועים יחסית שמייצרים תחושת רצף וביטחון.

העוגנים האלה מספקים איזון תעסוקתי, ונותנים מענה לצרכים הרגשיים וההתפתחותיים של הילדים:

• תנועה: פעילות גופנית כלשהי, בבית או בחוץ, שמניעה את הגוף.

• רגיעה: רגעים שקטים של מוזיקה, קריאה, או פשוט מנוחה.

• חשיבה: משחקי קופסה, חידות, יצירה – משהו שמאתגר את המחשבה.

• התפתחות: תחומים שהילדים יכולים לצמוח בהם – קשרים עם אחים דרך משחקים משותפים, תרגול מיומנויות חיים כמו בישול, קניות, התארגנות עצמאית, או חיזוק תחום שהילדים מרגישים בו פחות בטוחים: שחייה, קריאה, חשבון, ביטוי רגשי – כל דבר שאתם רואים בו הזדמנות לנצל את הזמן שהתפנה.

• זמן הורה: נוכחות רגשית יומיומית – משחק, שיחה, חיבוק. לא רק תפעול.

כמובן, זה לא אומר להפוך את החופש למסגרת נוקשה. המטרה היא לאפשר תחושת חופש אמיתית, שבה לילד יש יותר שליטה, בחירה וגמישות – לצד עוגנים של עשייה מפתחת שמחזיקים את היום. אפשרו לילדים לבחור בין סוגי העוגנים השונים, היכן שמתאפשר, ודאגו לאזן ביניהם לאורך השבוע.

ומה קורה כאשר משהו לא מסתדר כמו שתכננתם? 

אל תתבצרו בהחלטות שקבעתם מראש - הפגינו גמישות. גם אם החלטתם על כלל מסוים, וברור לכם שהוא "נכון", עדיין ייתכן שכרגע הוא פשוט לא ישים או פחות מתאים. זה הזמן לפנות לילדים ולומר: "ניסינו להמשיך עם שעת שינה רגילה, אבל אני רואה שזה פשוט לא מסתדר. בואו נחליט על שעה שמתאימה לתקופת החופש, ונחזור לשעה הרגילה בהמשך." או למשל: "אני רואה שזה חשוב לכם להיות יותר במסך בימים האלה. בואו נבנה חוק מיוחד לתקופת החופש – שונה מהרגיל, אבל מוסכם על כולם.". בדרך זו אתם שומרים על ההובלה ועל הסמכות ההורית ללא מאבקים, אלא מתוך החלטה מושכלת.

אחרי: כשחוזרים לשגרה

לקראת חזרה לשגרה, הדבר הראשון שצריך לומר (לעצמנו ולהם) הוא שזה לוקח זמן. אי אפשר לצפות שהכול יתייצב ביום אחד. גם אנו המבוגרים זקוקים לזמן הסתגלות כשחוזרים לעבודה לאחר תקופות כאלה, בין אם בשעות השינה, אכילה בריאה או במוטיבציה שלנו להתאמץ. לכן, אם יש תאריך ידוע לסיום החופש – התחילו לחזור לכללים בהדרגתיות כמה ימים לפני. הקדימו את שעת השינה, החזירו הרגל אחד בכל פעם. אם החזרה לשגרה קורית בהפתעה כמו בחזרה מסגר – התחילו מהדבר הכי קל ליישום, ורק אז הוסיפו בהדרגה. כך תוכלו לשמור על רוגע הורי כשזה עדיין לא בדיוק מתקתק כבשגרה.

בנוסף אפשר להתייעץ עם הילד לגבי שדרוג השגרה: "היה משהו שעשינו בחופש שנהנית ממנו במיוחד? אולי ננסה להכניס אותו גם לשגרה שלנו?"

המטרה שלכם כהורים היא לא להחזיר את כל הסדר ביום אחד, אלא להרגיש שאתם מובילים את הדרך – בקצב מתאים, ברוגע, ובשיתוף. תסמנו לכם מטרה אחת להתמקד בה בכל פעם: למשל, "השבוע חוזרים לקום בזמן". כל השאר יגיע אחר כך בהובלתכם.

-------

מה שהילדים חווים בתקופות כאלה הוא לא פחות חשוב מהשגרה עצמה – ומהמודל שלכם הילדים לומדים גם כיצד להיות גמישים ולהתאים את עצמם למצבים ולכללים משתנים. כששומרים על תקשורת בגובה העיניים, מבהירים ציפיות, ומשאירים מקום לגמישות – אפשר לעבור גם תקופות כאוטיות בשלום ובנעימים.